#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קכב. באילו אופנים 1) לכו""ע אינו טוען וחוזר וטוען 2) לכו""ע טוען וחוזר וטוען 3) ובאיזה אופן נחלקו? "	"1) א. אם טען מתחילה של אבותי ולא של אבותיך, אינו חוזר וטוען שסמכתי עליה כשל אבותי. ב. אם כשהיה בב""ד ולא טען תיקון דבריו הראשונים, אלא אחר שיצא מב""ד חזר לב""ד ותיקן דבריו הראשונים. רשב""ם פירש באופן שמכחישם קצת. והתוס' (ד""ה ומודו) הסתפקו אם גם באופן שחזר וטען של אבותי שלקחוה מאבותיך <sup>סח</sup> .<br>2) א. אם טען מתחילה של אבותי, וחזר וטען של אבותי שלקחוה מאבותיך. והתוס' (ד""ה מה) כתבו שסגי שיחזור ויטען של אבותי שראיתי שדרו בה יום אחד על כן אני רוצה לזכות דשמא לקחוה אבותי, שטוענים ליורש. ב. אם אישתעי מילי מאבראי לב""ד, ואתא לב""ד וטען. ופירש רשב""ם אפילו טענות שעוקרות לגמרי את הראשונות.<br>3) אם טען מתחילה של אבותי, וחזר ואמר של אבותיך וקניתי מהם ומה שאמרתי לך של אבותי כוונתי היתה שאני סומך עליה כשל אבותי.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>סח. והרשב""א כתב שאף באופן זה אינו חוזר וטוען.</span>"	בבא בתרא לא. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קכג. זה אומר של אבותי ואכלוה שני חזקה וזה אומר כנ""ל, זה הביא עדי אבות וחזקה וזה הביא עדי חזקה. אמר רבא שכל עדות<br>הראשון מוכחשת. והרי רבא סובר שעד זומם מכאן ולהבא הוא נפסל וא""כ שלא תפסל עדות<br>אבות? "	"כתבו התוס' (ד""ה אמר) דנראה דסוגיא דהכא כההיא לישנא דעד זומם חידוש הוא ולכן נפסל רק מכאן ולהבא אבל בסוגיין מיירי בהכחשה ולכן נפסל אף למפרע. והלשון דפסידא דלקוחות סברה דלא אמר רבא שכל עדות הראשון מוכחשת. ולריב""א נראה דהתם גניבה וטביחה תרי מילי נינהו ולהכי אגניבה דלא איתזום לא איתזום כיון דלהבא הוא נפסל, אלא הכא כי איתכחוש אאכילה איתכחוש נמי אאבהתא, דאבהתא בלא אכילתה לא מהני דהוי מוקמינן בידיה דאית ליה סהדי דאכלה שני חזקה, דנאמן לומר היתה של אבותי יום אחד במיגו דאי בעי אמר מינך זבינתה."	בבא בתרא תוס' לא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכד. שתי כתי עדים המכחישות זו את זו 1) מה דינן ומדוע 2) מדוע שלא נאמין לאחרונים במיגו שיכלו לפסול הראשונים ולומר שהם גזלנים? 	"1) לרב הונא כל כת באה בפני עצמה ומעידה בעדות אחרת, משום דאוקי גברא אחזקיה ולא תפסלינהו מספק. לרב חסדא לא יעידו עוד בשום עדות בעולם, דאוקי ממונא אחזקיה ולא תוציאו מספק שמא העדים פסולים.<br>2) תירצו התוס' (ד""ה וזו) דמיגו במקום עדים לא אמרינן ועוד (המהרש""א ל""ג ועוד) דמיגו לא יכול לסייעם יותר משני עדים ואפילו היו עמהם ק' עדים אין נאמנים דתרי כמאה. ועוד תירץ ר""י דלא שייך מיגו אלא באדם אחד, אבל בשנים לא שייך מיגו דאין דעת שניהם שוה <sup>סט</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>סט.  והרשב""א הוסיף טעם וכתב גוונא, ולא אמרו בעדים שהם נאמנים דעדים לא מהימני במיגו טפי ממאי במיגו אלא לסלק מהם נגיעת עדות דמהימני מתורת עדותן בכי האי וכיוצא בו, אבל בזה לא .</span>"	בבא בתרא לא: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכה. שנים אומרים מת ושנים אומרים לא מת. מה דינה ומדוע? 	"לת""ק הרי זו לא תנשא, דאוקי תרי להדי תרי ואיתתא בחזקת איסור אשת איש קיימא. ואם נשאת לא תצא אם נשאת לאחד<br>מעדיה ואומרת ברי לי שמת בעלי. וכתבו התוס' (ד""ה אנו) דאע""ג דאיכא חזקת איסור א""א, כיון דיש כנגדה חזקה דאשה דייקא ומנסבא ולכן לא תצא. לר' מנחם בר' יוסי אם באו עדים האחרונים שאמרו לא מת ואח""כ נשאת תצא שהרי באיסור נשאת, שאילו שאלה מב""ד היו אוסרים לה לינשא. אבל אם נישאת על פי עדי מיתה שהתירוה ב""ד לינשא ואח""כ באו עדים שהוא קיים לא תצא דחיישינן לזילותא דבי דינא."	בבא בתרא לא: -לב. ותוס'		
